החלטה בתיק בר"ע 3336/07

1.       בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים מיום 2/8/07 בבש"א 2124/07, ת"א 10515/06, שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' בן-עטר, ושבה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב תביעה.

2.       המבקש הגיש לבית משפט קמא תובענה, שבה עתר לחייב את המשיבים להשיב לו סכום ששילם וכן לפצותו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. הרקע לתביעה היה הצטרפותו של המבקש למיזם לרכישת נכס מקרקעין שיזמו המשיבים. על פי נטען בכתב התביעה, המבקש הסכים להצטרף למיזם ואף העביר למשיבים סכום של 15,000 ש"ח כ"דמי רצינות", לאחר שהמשיבים התחייבו לפניו כי אם יודיע על רצונו לצאת מהמיזם תוך שבוע מאותו מועד, הוא יוכל לקבל את כספו חזרה. לטענת התובע, במעמד ההצטרפות הוא לא חתם על אף הסכם, שכן התחייבותו להצטרף למיזם הייתה מותלית כאמור לעיל. כעבור 36 שעות הוא הודיע על רצונו לצאת מהמיזם וביקש לקבל את כספו חזרה, אולם דרישתו לא נענתה, ועל כן הגיש את התביעה.

3.       המשיבים הגישו כתב הגנה שאליו צורף "כתב התחייבות לרכישת זכויות בשיתוף", חתום על-ידי המבקש, שעל פיו מציע המבקש לרכוש דירה מסוימת במקרקעין מושא המיזם, ושעל פיו מתחייב המבקש להעביר לידי משיב 1, המשמש נאמן על הזכויות במגרש, את הסכום הנחוץ לרכישת הדירה. סעיף 4 להסכם קבע כדלקמן:

לצורך הוכחת רצינות הריני מפקיד עם חתימת בקשה זו בידיך הנאמנות סך של 15,000 ש"ח, אשר, במידה ובקשה זו תאושר על ידך, ייזקפו על חשבון התמורה. אם הבקשה לא תאושר על ידך, יושב הכסף במלואו תוך שבעה ימים. אם אחזור בי מבקשה זו, ולא אבצע התשלום הנקוב בסעיף 3.1 במועדו ובמלואו, יחולט סכום זה על ידך כפיצוי עבור הוצאות הטיפול המשפטי והוצאות אחרות שייגרמו לך או למי מטעמך עקב כך.

כמו כן הוסף על גבי כתב ההתחייבות בכתב יד כי אם לא ניתן יהיה להקצות למבקש דירה עם מרפסת בגודל של כ-15-20 מ"ר, זכאי המבקש לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את התשלומים ששילם.

4.       לאחר הגשת כתבי ההגנה הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב תביעה. בבקשתו הסביר כי לא זכר כלל שבמועד הצטרפותו למיזם חתם על כתב ההתחייבות האמור, וכי מסמך זה לא היה בידו. המבקש עתר לתקן את כתב תביעתו ולצרף אליו את כתב ההתחייבות, בהיותו תומך בתביעתו.

5.       בית-משפט קמא דחה את הבקשה. השופט המלומד ציין, כי בכתב התביעה המקורי עילת התביעה היא ההתחייבות להשיב את הסכום ששולם אם המבקש יודיע תוך שבעה ימים על רצונו לצאת מהמיזם, בעוד שהתיקון המבוקש מוסיף לכתב התביעה שתי עילות נוספות: האחת, זכאותו של המבקש להשבת הסכום בשל אי קיבול הצעתו על-ידי משיב 1; והשנייה, זכאותו של המבקש לבטל את התחייבותו מחמת העדר יכולת לספק לו דירה עם מרפסת בגודל הרשום במסמך ההתחייבות. מאחר שמדובר בשתי עילות תביעה חדשות שהתיישנו (הצטרפות המבקש למיזם והחתימה על כתב ההתחייבות, כמו גם הודעתו על רצונו לצאת מהמיזם ולקבל חזרה את כספו, נעשו בחודש ספטמבר 1999, כתב התביעה הוגש בחודש אוגוסט 2006 ואילו הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בפברואר 2007), אין להיעתר לבקשה. בית-משפט קמא הוסיף וציין כי כתב התביעה המתוקן אינו מגלה עילה בכל הנוגע לעילה הנוספת השנייה (עניין המרפסת), שהרי המבקש לא טוען כלל כי ביטל את ההתקשרות מטעם זה, וכי הוספת הטענות שנטענו בעניין זה אל כתב התביעה המקורי אך תסיט את הדיון לפלוגתאות בלתי רלוונטיות. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

6.       לטענת המבקש, אין בכתב התביעה המתוקן כל עילה חדשה, והפרטים שמבוקש להוסיפם, לאמור: אי אישור הצעתו של המבקש על-ידי משיב 1 ואי היכולת לספק למבקש מרפסת כמוסכם, אך מהווים פירוט נרחב יותר לטענתו המקורית של המבקש, שלפיה הוסכם בין הצדדים כי בהתמלא תנאים מסוימים הוא יהיה זכאי לצאת מהמיזם ולקבל חזרה את כספו. עוד טוען המבקש כי בכל מקרה לא מדובר בעילה שהתיישנה, שכן משיב 1 שימש במקרה זה נאמן, והסכום הועבר לו במסגרת הנאמנות, והרי על פי ההלכה הפסוקה, נאמן אינו יכול להשמיע טענת התיישנות כל עוד הוא מחזיק בנכס של נהנה. אשר להוספת עניין המרפסת טוען המבקש כי אכן, כפי שעמד על כך בית-משפט קמא, הוא אינו מבסס את זכאותו להשבה על הטענה כי המשיבים לא יכלו לתת לו מרפסת בגודל המוסכם, אולם עדיין יש טעם בהוספה לכתב התביעה את כל הנטען לעניין המרפסת, שכן יש בעניין זה כדי להאיר על מערכת היחסים שבין הצדדים.

7.       כאשר יש בתיקון כתב תביעה משום הוספת עילה חדשה, שלא הייתה כלולה בכתב התביעה המקורי, ועילה זו התיישנה בינתיים, לא יותר תיקון כתב התביעה (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131). יש לבחון, אפוא, האם הוספת שתי הסוגיות שהעלה המבקש בכתב התביעה המתוקן מהווה הוספה של עילה או עילות תביעה חדשות לכתב התביעה המקורי. אם אכן מדובר בעילת תביעה חדשה יש להוסיף ולבחון שמא עסקינן ביחסי נאמנות, אשר בעטיים נדחתה תחילת מרוץ ההתיישנות.

8.       בהקשר של תיקון כתב תביעה מתפרש המונח "עילת תביעה" בהרחבה. ראו ע"א 728/79 הנ"ל:

הלכה פסוקה היא שלא הרי עילת התובענה לעניין ניסוח כתב התביעה, כהרי דיבור זה לעניין תקנה 228 או לעניין התיישנות ... לעניין אחרון זה מגדירים את "עילת התובענה" הגדרה רחבה, הכוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון.

          למרות הגדרה רחבה זו נראית לי עמדתו של השופט קמא המלומד, כי התיקון המבוקש אינו מצוי בגדרה של עילת התביעה המקורית. בעוד שבכתב התביעה המקורי טען המבקש לעסקה שקובלה על ידי המשיבים שממנה היה רשאי לסגת תוך 7 ימים באופן חד צדדי וללא סייגים כלשהם, הרי במסגרת כתב התביעה המתוקן מתאר המבקש עסקה שלמעשה לא קובלה על ידי המשיב 1, או עסקה שלא השתכללה משום שהמשיבים לא יכלו לספק לו מרפסת בגודל המוסכם. ואם בכך לא די, הרי בעוד שבכתב התביעה המקורי טען המבקש, כי לא נחתם הסכם בכתב בינו לבין המשיבים, הרי בכתב התביעה המתוקן בא לאוויר העולם הסכם בכתב, אשר המבקש מנסה להדיחו. אלה הן שתי עסקאות נפרדות ושני סיפורי מעשה שונים בתכלית. 

9.       בהלכה הפסוקה, שלפיה מרוץ ההתיישנות מתחיל רק עם כפירתו של הנאמן בנאמנותו (ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נז(5) 49; ש' כרם, חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, מהד' שלישית תשנ"ה, בעמ' 116), אין כדי להושיע את המבקש. ראשית, טענתו זו של המבקש לא הועלתה במסגרת בקשתו לתיקון כתב התביעה ולא הונחה לה כל תשתית עובדתית בתצהירו של המבקש שתמך בבקשת התיקון. שנית, על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, בקשתו של התובע לקבל את כספו בחזרה, אשר הועלתה על ידו ב- 27/9/99, סורבה מייד עם העלאתה (ראו סעיפים 7-8 לכתב התביעה המתוקן), משמע, שאף אם בין המשיבים או מי מהם לבין המבקש שררו יחסי נאמנות, הרי המשיבים כפרו בנאמנותם יותר מ- 7 שנים לפני הגשתה של בקשת התיקון. במצב דברים זה, לא נפלה טעות בהחלטתה של הערכאה הראשונה שלא להתיר את התיקון.

10.     הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב 1 את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח ומע"מ.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' בשבט תשס"ח (10 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.

    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: